כיצד להתגונן ולמנוע ממיפגעי ועקיצות יתושים
באדיבות אתר משרד הבריאות
מניעת מפגעי היתושים וצמצום הסיכון להיעקץ הם אבני היסוד להתגוננות יעילה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. קיימים אמצעים רבים להתגוננות: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים. בנוסף קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל. כאשר משתמשים בתכשירים כימיים יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רישיון בתוקף ולהקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים.
מניעת מפגעי יתושים
נקבות היתושים נוהגות להטיל את ביציהן במקווי מים עומדים, גם כמות קטנה של מים מספיקה להתפתחות יתושים.
ניתן להקטין את פעילות היתושים בתחום הפרט, בבית או בחצר, ע"י נקיטת הפעולות הבאות:
- יש לרוקן /להחליף מים באגרטלי פרחים, תחתיות לעציצים, כיסוי בריכות שחיה, צמיגים ישנים, חביות, דליים, כלי שתייה לחיות מחמד ומיכלים אחרים לפחות פעם בשבוע.
- במקרים רבים איננו מודעים לקיום מקורות מים קטנים בשטחנו ולכן יש לחפש מקורות כאלה כגון מיכלים, ופסולת גם במקומות נסתרים כגון סבך צמחייה מרתפים וגגות.
- יש לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי.
- יש לנקות ולרוקן מרזבים.
- יש לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים.
-
חשוב ליידע את הרשות המקומית על קיום מפגעי מים ומפגעי יתושים בשטחים ציבוריים, על מנת שהרשות תפעל לסילוקם.
לבוש וסביבה
- לבוש ארוך - כשיוצאים מהבית בשעות פעילות היתושים (שעות החשיכה) יש להשתדל ללבוש חולצות ארוכות ומכנסיים ארוכים, על מנת להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות.
- התקנת רשתות על חלונות ופתחים יכולה למנוע חדירת יתושים, ובו זמנית לאפשר אוורור. ככל שצפיפות הרשת גדולה יותר, גדלה מידת ההגנה שהיא מקנה בפני חדירת חרקים, אולם יורדות חדירותה לאוויר ושקיפותה. כדי להשיג הגנה יעילה חשוב להגן על כל הפתחים ולהימנע מפתיחת הרשתות בשעות הפעילות של היתושים.
- מאווררים רוח מעכבת את תעופת היתושים לעבר פונדקאי. הפעלת מאווררים, הן בתוך הבית והן כאשר יושבים מחוץ לבית,יכולה להקנות הגנה מפני עקיצות יתושים. יש להתאים את כיוון הרוח ועוצמתה. יתכן יתרון לשימוש בו זמני בשני מאווררים, למשל מאוורר תקרה ומאוורר צד.
תכשירים דוחי חרקים לשימוש על הגוף
שימוש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף היא שיטה קלה וגמישה המיועדת ליישום עצמי, בעלת עלות סבירה.
כדי שתכשיר יהיה מוצלח למטרה זו עליו לספק הגנה למשך הזמן הנדרש, להיות בטוח מבחינה טוקסיקולוגית (רעילות) במינון המיושם ולהיות קל ונוח לשימוש ונעים על העור.
יעילות התכשיר גדולה וממושכת ככל שריכוז החומר הפעיל גבוה יותר. בישראל רשומים תכשירים שבטיחותם נבדקה, במגוון ריכוזים, המכילים אחד מהחומרים הפעילים הבאים:
דיט (DEET), איקרידין (ICARIDINE)ף פיקרידין, שהם חומרים סינטטיים, IR3535 -ו PMD שהם חומרים ממקור טבעי. לחומרים אלה, יעילות טובה כנגד מגוון חרקים הידועים כמעבירי מחלות .
ארבעת החומרים מאושרים על ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאי The US Environmental Protection Agency - EPA
השימוש בהם מומלץ ע"י המרכז לבקרת מחלות האמריקאי CDC - US Center for Disease Control and Preventions.
קישורים רלוונטים
- רשימה מעודכנת של התכשירים הרשומים בארץ הרשימה כוללת את השמות המסחריים של התכשירים שם החברה האחראית לרישום, החומר הפעיל וריכוזו .
- רשימה מעודכנת של התכשירים הרשומים בארה"ב ניתן למצוא באתר של ה - EPA .
הוראות שימוש ואזהרות כלליות לשימוש בתכשירים דוחי חרקים
- יש לבחור תכשיר שמשך פעולתו מתאים לזמן החשיפה הצפוי, בהתאם למפורט ברשימות התכשירים.
- יש לקרוא את התווית במלואה ולהקפיד על שימוש בהתאם להוראות התווית והאזהרות המפורטות עליה.
- יש למרוח תכשירים דוחי חרקים, אך ורק על חלקי גוף חשופים.
- אין למרוח דוחי חרקים על פצעים, חתכים או כאשר העור מגורה.
- אסור למרוח תכשירים דוחי חרקים, על חלקי גוף המכוסים ע"י בגדים.
- אין למרוח תכשירים דוחי חרקים, על העיניים או הפה ולנקוט בזהירות באזור האוזניים, כאשר משתמשים בתכשירים המיועדים לשימוש כתרסיס.
- אין לרסס ישירות על הפנים אלא לרסס על הידיים ואז למרוח על הפנים.
- יש להקפיד על שטיפת כפות הידיים לאחר המריחה או הריסוס כדי למנוע חשיפה בלתי מכוונת של העיניים .
- יש להימנע משאיפה של תרסיסים ולהשתמש בתרסיסים רק במקומות מאווררים.
- טיפול בילדים יתבצע אך ורק על ידי מבוגר, אשר ימרח את ידיו בחומר ואז על הילד .
- חשוב לא למרוח תכשירים כאלה על כפות הידיים של ילדים באם חושדים כי קיימת תגובה אלרגית לתכשיר,יש להפסיק את השימוש באופן מיידי ולפנות לרופא .
- באם חוששים מתגובה אלרגית לתכשיר יש לנסותו על אזור מוגבל ולעקוב אחר תגובה אפשרית במשך 24 שעות .
- ניתן להשתמש ברוב התכשירים להגנת ילדים מעל גיל חודשיים תכשירים המכילים PMD מוגבלים לשימוש בילדים מעל גיל שלוש.
- כאשר נדרשת בו זמנית הגנה מפני קרינת השמש והגנה מפני חרקים ניתן להשתמש בו זמנית בשני תכשירים. מומלץ למרוח קודם את תכשיר ההגנה מפני קרינה ורק אחר כך את התכשיר לדחיית חרקים.
- צמידים, מדבקות שרשראות וכדומיהם, המוספגים בחומרים דוחי חרקים, יכולים לפעול רק באופן מקומי ולכן אינם מקנים את ההגנה הנדרשת.
בדים מוספגים בחומרי הדברה
אריגים כגון כילות ביגוד וילונות ואהלים שטופלו בחומר דוחה וקוטל חרקים, הם אמצעי נוסף להימנעות מעקיצות. חומרים מקבוצת הפירתרואידים (Pyrethroids) משמשים למטרה זו ובעיקר הפרמתרין (Permethrin). ניתן לרכוש כילות פריטי ביגוד ומחנאות שטופלו בחומר דוחה חרקים בתהליך הייצור (Factory pretreatment) או לבצע את הטיפול באופן עצמאי. משך יעילות ההגנה ומידת השרידות של החומר בכביסה תלויים בסוג הבד ובתהליך ההספגה.
לקריאה נוספת לחצו כאן
פיזור תכשירים דוחים בחלל (Space/area repellents)
ניתן להשתמש בשיטות שונות, לאייד או לנדף חומרים דוחי חרקים או קוטלי חרקים לחלל, במטרה למנוע חדירה של מוצצי דם, למרחב בו שוהים אנשים. ההשפעה על החרק בהתאם לריכוז החומר יכולה להיות:
דחייה, הפלה (knock Down) או קטילה. רוח ותנועות אויר משפיעים מאוד על היעילות וטווח ההגנה המושג.
החומרים הפעילים העיקריים המספקים יעילות טובה הם פירתרינים (Pyrethrins) נדיפים כגון אלתרין, ביואלתרין ופרלתרין (Allethrin, Bioallethrin, Prallethrin).
היעילות של ציטרונלה מוגבלת ביותר ולא מומלץ להשתמש בחומר זה כאשר קיים סיכון להעברת מחלות. לאחרונה מוכנס לשימוש פירתרואיד חדש יחסית מטופלותרין (Metofluthrin), הנדיףפי שניים מאלתרין ופי 100 מפרמתרין.
מידע לגבי התכשירים הרשומים בארץ, מצוי באתר המשרד להגנת הסביבה
מלכודות משיכה
בשוק היצע של מבחר מלכודות ללכידה ולקטילה של יתושים. מלכודות אלה מבוססות על רכיבים המשמשים למשיכת היתושים ורכיב או רכיבים המשמשים לקטילה או לאיסוף.
רוב המלכודות זקוקות למקור כוח (חשמל רשת, סוללות או בעירה) לפעולתן.
השיטות העיקריות לפיזור תכשירים בחלל
- בעירה: בתהליך בעירה איטי של סלילים, מקלות, נרות או לפידים המכילים חומר דוחה חרקים, נוצר חום הגורם לשחרור החומר הפעיל .
כדי להשיג הגנה טובה, יש לפזר בדרך כלל מספר עמדות סביב האזור בו מצויים האנשים. פשטות השימוש והעדר התלות במקור אנרגיה חיצוני הם יתרון גדול מחוץ לבית. השימוש בבעירה לדחייה מוגבל לאזורים פתוחים. - נוזלים וטבליות: חימום של טבלית או נוזל, המכילים חומר הדברה באמצעות חיבור מכשיר הנידוף לחשמל, מאפשר שחרור מבוקר של החומר הפעיל לחלל. משך זמן ההגנה רשום על תוויות התכשירים. תכשירים אלה מספקים הגנה טובה בחדרים, שם ריכוז החומר הפעיל יכול להגיע לרמות גבוהות מספיק. רמות הנדרשו על מנת למנוע כניסת חרקים, להפילם או לקטול אותם טרם יספיקו למצוץ דם. חשוב להקפיד על הוראות התווית בדבר השארת חלון פתוח ושמירה על המרחק הנדרש מנקודת השחרור.
- שחרור פאסיבי: פסי נייר רבי שכבות, המוספגים במטופלותרין רשומים כיום על ידי ה EPA לדחיית יתושים.
- הפסים נמכרים באריזות אטומות. - - דחייה מושגת כאשר מוציאים את פסי הנייר המוספג.
- אין צורך בחימום לנידוף החומר. -
ריסוס: ריסוס חומרי הדברה על משטחים בסביבת האדם אמור לגרום לקטילת היתושים אשר יעמדו על משטחים הללו זמן ארוך מספיק. יעילות שיטה זו כנגד חרקים מעופפים מוגבלת, מאחר ובמקרים מסוימים אין כלל נחיתה על המשטחים המרוססים. כמו כן אין ביסוס ליעילות של ריסוס חומרי הדברה בחלל כאמצעי להימנעות מעקיצות.
לסיכום
תגובה לעקיצות יתושים
קיים שוני בתגובה של אנשים שונים לעקיצות ושל אותו אדם לעקיצות של מינים שונים של יתושים. יש אנשים שנעקצים פחות מאחרים ויש אנשים שנעקצים אולם לא מרגישים את העקיצות לכן כאשר קיים סיכון להעברת מחלות יש לנקוט באמצעי התגוננות אישית גם כאשר לא סובלים מתגובה לעקיצות.
אמצעי ההתגוננות האישית שיעילותם הוכחה בניסויים מבוקרים
מריחת תכשירים לדחייה על חלקי הגוף החשופים המכילים אחד מארבעת החומרים הפעילים הרשומים בארץ; שימוש באריגים מוספגים בפירתרואידים בעיקר כילות; נידוף חומרי הדברה המכילים פירתרינים או פירתרואידים מטבליות או נוזל בעזרת מכשיר חשמלי וסלילי בעירה.
אמצעי ההתגוננות האישית שיש ראיות ליעילותם בתנאים מסוימים או באופן חלקי
תכשירים למריחה על הגוף המכילים שמנים כגון ציטרונלה גרניול ונים ואחרים (ראה אזהרות לגבי העדפת השימוש בתכשירים רשומים); נידוף ובעירה (נרות, לפידים וכד' ) של שמנים כגון ציטרונלה, גרניול, ונים חלק ממלכודות המשיכה; ריסוס משטחים וריסוס חומרי הדברה בחלל.
אמצעים שאינם יעילים להתגוננות בפני יתושים
צמידים, מדבקות, שרשראות וכדומיהם המוספגים בחומרים דוחי חרקים; מכשירי דחייה המבוססים על קולות סופר-סוניים; אכילה או מריחה של שום או ויטמין B ושמני אמבט.
הגורמים העיקריים המשפיעים על יעילות אמצעי ההתגוננות האישית
תנאים סביבתיים כגון טמפרטורה רוח, לחות וקרינה מין היתוש, צפיפות אוכלוסיותיו ומצבו הפיזיולוגי. התכונות הפיזיולוגיות של האדם מידת המשיכה שלו ליתושים, פעילות גופנית, אופן השימוש.
בחירת האמצעי המתאים ושימוש בהתאם להוראות ולתנאי הסביבה
יש להתאים את אמצעי ההתגוננות למקום, סוג הפעילות ומהות המפגע. יש להשתמש בהתאם להוראות השימוש ולנקוט באמצעי הזהירות המתחייבים.
שימוש בתכשירים רשומים
בתהליך רישום תכשירים הקיים במדינת ישראל ובמדינות אחרות, נבחנים ההרכב המדויק של תוארית התכשיר, אופן הייצור, ניקיון המרכיבים הפעילים והבלתי פעילים, הטוקסיקולוגיה, היעילות ומשך היעילות.
בעולם משווקים תכשירים רבים לדחיית חרקים שלא עברו תהליך רישום. כמו כן קיימים "מרשמים" להכנה עצמית של תערובות בעלות פעילות דחייה, המבוססות בעיקר על חומרים טבעיים. יתכן ולחלק מתערובות אלה יעילות מסוימת, בד"כ קצרת טווח.
חשוב להדגיש כי לא נבחנו לגביהם הפרמטרים שהוזכרו לעיל. כמו כן קיימת אפשרות כי היצור אינו עומד בתנאי האיכות, יתכנו הבדלים בהרכב בין אצוות ייצור וניקיון התערובת מחומרים מזיקים אינו מובטח.
שילוב אמצעים
קשה להשיג הגנה מלאה תוך שימוש באמצעי אחד בלבד יעיל ככל שיהיה.
לכן מומלץ להשתמש במשולב ובאופן מושכל במספר אמצעים בו זמנית.